בצקת ברגליים

מהי בצקת ברגליים ומהן סיבותיה?

בצקת היא נפיחות הניתנת למישוש ונובעת מהצטברות של נוזלים מחוץ לכלי הדם. בצקת עשויה להיות גומתית ולא גומתית. בצקת גומתית היא בצקת המבטאת הצטברות של עודף נוזלים. בצקת לא גומתית מבטאת מצבים פתולוגיים כמו תת פעילות של בלוטת התריס או הצטברות של שומן, קרי בצקת שומנית (ליפאדמה, lipedema). בצקת גומתית עשויה להיות מערכתית או מקומית. בצקת מערכתית עשויה להתבטא בכל אחד מחללי הגוף. לרב תתבטא בהצטברות נוזלים בעפעפיים, באזור עצם העצה (הסקרום, ה – sacrum) הממוקמת בשיפולי הגב התחתון, או בשק האשכים. בצקת מקומית, לרב תתבטא במקומות בהם מופעל כוח הכבידה, כלומר, בגפיים התחתונים, ברגליים, בעיקר. בצקת מערכתית מהווה מדד קיצוני למצבים פתולוגיים בהם לוקה החולה.

גורמים מערכתיים לבצקת ברגליים כוללים

א. הפרשה לא תקינה של חלבון בשתן, הגורמת לאובדן המרכיב "המושך" את הנוזלים לתוך כלי הדם ומשכך להצטברות של נוזלים מחוץ לכלי הדם.
ב. הפרעה בתפקוד הכבד הפוגמת ביכולתו ליצר את החלבון, אלבומין שמו, שאחראי על "משיכת" הנוזלים לתוך כלי הדם.
ג.  אי ספיקת לב – מצב בו חדרי הלב, השמאלי ו / או הימני אינם מתכווצים באורח תקין. המרכיב המשמעותי הוא העדר התרוקנות הולמת של החדר הימני, בין אם בשל בעיה ראשונית בהתכווצותו, אם בשל בעיה בתפקוד חדר שמאל וכתוצאה מכך הפרעה להתרוקנות חדר ימין לכיוון עורק הריאה (המוביל דם לא מחומצן לריאות) ואם בשל לחץ מוגבר בעורק הריאה, מצב שסיבותיו מגוונות, שאינו מאפשר לחדר ימין להתרוקן באורח תקין. העדר התרוקנות זו גורמת להצטברות של דם בעליה הימנית, שאינה מתרוקנת באורח הולם וכתוצאה מכך חוזר הדם חזרה למערכת הוורידית, בעיקר לווריד המנקז את פלג הגוף התחתון, הווריד הנבוב התחתון. הצטברות זו של עודף נוזלים בווריד זה מוצאת את דרכה, באופן טבעי, בשל כוח הכבידה, לכך שנוזלים אלו יצטברו ברגלי המטופל.

גורמים מקומיים לבצקת ברגליים כוללים

א. תהליך תגובתי לחבלה מקומית – בין אם מתוכננת, כדוגמת ניתוח, ובין אם בעקבות חבלה לא מתוכננת לאזור האמור.
ב. כחלק טבעי של תהליך הדלקת המקומית, בשל סיבות שונות.
ג. תפקוד לא תקין של השסתומים במערכת הוורידית – העמוקה והשטחית, כאחד. תפקוד לא תקין זה גורם להרס של שסתומים במקטעים השונים לאורך ציר הזרימה של הוורידים (מההיקף למרכז, קרי מכיוון הרגליים לכיוון הלב) וכתוצאה מכך להצטברות של נוזלים בחלקים הנמוכים יותר של הרגליים.
ד. תפקוד לא תקין של המערכת הלימפתית – מערכת זו שתפקידה לנקז את הנוזל הבין תאי, למערכת הוורידית, עשויה להיפגע הן בשל פתולוגיות מולדות, קרי העדר יצירה תקינה של דרכי לימפה או בשל פתולוגיות נרכשות, קרי פגיעה בדרכי הלימפה בשל טראומה, ניתוחים או תהליכים זיהומיים.

עוד ייתכנו מצבים פיזיולוגיים בהם נצבר עודף נוזלים בגוף, לפרקי זמן מוגדרים, כדוגמת היריון.

בצקת גומתית בגפיים, היכן?

בצקת לרב תאובחן סביב הקרסול ובשוק הרחיקנית, הנקודות הנמוכות ביותר ברגליים, בשל כוח הכבידה. ככל שחומרת הבצקת גדולה יותר, תהא מעורבות של מקטעים נוספים כדוגמת השוק הקריבנית, הירך.

אבחון בצקת ברגליים

בצקת גומתית, כשמה כן היא, מאופיינת בהישארות גומה בנקודת לחץ על העור כנגד עצם הנמצאת בסמוך אליו. משכך מומלץ לבדוק ולאפיין את הבצקת כאר הלחץ מופעל כנגד עצם סמוכה – עצם השוק (הטיביה, tibia) או עצם השוקית (פיבולה, fibula). הצטברות של שומן תת עורי, נקראת, כאמור לעיל, בצקת שומנית (ליפאדמה, lipedema). בצקת זו אינה גומתית ותופיע במטופלים הלוקים בהשמנת יתר חולנית. בצקת לימפתית, lymphedema, היא כאמור בצקת בה מצטבר נוזל החלל הבין תאי ברקמה התת עורית בשל הפרעה בניקוז הלימפתי.
לקריאה על אבחון וטיפול בלימפאדמה לחצו כאן

אבחון וטיפול בבצקת ברגליים ע"י כירורג כלי דם

כבכל טיפול נכון יש להכיר היטב את ההיסטוריה הרפואית של המטופל – מהי הסיבה שבעטיה הופנה להערכה, מהן מחלות הרקע בהן לוקה, מהו הטיפול התרופתי אותו הוא נוטל, לבודקו בדיקה גופנית מקיפה ולעיין בבדיקות העזר שבוצעו שבבסיסן בדיקות מעבדה רלוונטיות, כדוגמת נוכחות חלבון בשתן, תפקודי כבד ובכללם רמת החלבונים בדם, תפקודי בלוטת התריס ובמקרים רלוונטיים ביצוע דופלקס וורידי רגליים. על בסיס מכלול נתונים אלו יסיק כירורג כלי הדם המטפל את מסקנותיו באשר לסיבת הבצקת האמורה ויתווה תוכנית טיפול הולמת.