חסימת כלי דם ברגליים

מהי חסימת כלי דם ברגליים?

היצרות או חסימה  בכלי הדם ברגליים מונעת מהדם להגיע לשרירים ועשויה לגרום לכאב בשרירי הרגליים, לאחר ביצוע מאמץ. לרב נגרמת היצרות או חסימה זו, עקב טרשת עורקים.

הקשר של חסימת כלי דם ברגליים לטרשת עורקים

טרשת עורקים (Atherosclerosis) היא מחלה ניוונית  של דופן כלי הדם. מדובר בתהליך הדרגתי, שבו בעקבות נזק לדופן כלי הדם, מצטבר בחלל העורק רובד שומני, טרשתי אשר גורם להיצרות של חלל העורק וכתוצאה מכך להפרעה בזרימהת הדם.  התסמינים, הסימפטומים עשויים להיות מגוונים ויושפעו ממיקום העורק הפגוע וממיקום  ההיצרות /  החסימה לאורכו של עורק זה. חולים הלוקים בטרשת בעורקי הרגליים, לוקים לרוב גם בטרשת בעורקים הכליליים (הקורונריים), העורקים המספקים דם ללב, וגם בעורקי התרדמה (הקרוטידים), העורקים המספקים דם למוח. הביטוי הקליני של כל אחת ממחלות אלו ייגזר מדרגת ההיצרות שגורמת הטרשת בעורק הפגוע. פגיעה בעורקים הכליליים עשויה לגרום לאוטם שריר הלב ופגיעה בעורקי התרדמה עשויה לגרום לאירוע מוחי.

האם ניתן למנוע טרשת עורקים?

 גורמי הסיכון השכיחים לטרשת עורקים הם: עישון (אקטיבי ופסיבי), השמנת יתר, סוכרת, רמות לא תקינות של שומנים בדם, יתר לחץ דם.  היסטוריה משפחתית של טרשת עורקים, מעלה את הסיכון של פרט מסוים ללקות בטרשת עורקים. מטבע הדברים לא ניתן להשפיע על הנטיה הגנטית ללקות בסוכרת, רמות גבוהות של שומנים בדם, וביתר לחץ דם, אך ניתן לנסות ולאזן גורמי סיכון אלו. המרכיב המרכזי עליו יכול הפרט להשפיע הוא העישון. הימנעות מעישון או הפסקתו היא בעלת חשיבות מרכזית בהורדת הסיכון להתפתחות טרשת עורקים, בעיקר בעורקי הרגליים. זאת ועוד, הקפדה על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, ואיזון גורמי הסיכון המתוארים לעיל הם בעלי חשיבות מרכזית.

זאת ועוד יש להקפיד על מעקב קבוע על ידי רופא המשפחה, מעקב סדיר על ידי מומחה לכירורגיית כלי דם, שיפנה את המטופל לבדיקת דופלר עורקי רגליים – בדיקה המעריכה את נתוני זרימת הדם לרגליים, על פי הצורך.

התסמינים של חסימת כלי דם בגפיים התחתונות

התלונה האופיינית עליה מלינים חולים, הלוקים במחלה טרשתית בעץ העורקי ברגליהם, היא צליעה סירוגית (צליעה לסירוגין). הכאב יופיע לאחר הליכה ויחלוף לאחר מנוחה. הסיבה לכאב היא חוסר היכולת של העורקים , בשל ההיצרות בהם, לספק את כמות הדם הנדרשת בשלב המאמץ, ומשכך מוגבל נפח הדם המגיע לשרירים. עם התקדמות המחלה, טווח ההליכה עד להופעת הכאב יתקצר ובמקרים בהם דרגת ההיצרות קשה מאוד יופיע כאב במנוחה, לרב בשעות הלילה, כאשר רגלו של החולה מורמת מעלה וכוח הכבידה אינו מסייע לזרימת הדם לשרירים המרוחקים. במקרים מעין אלו ובוודאי במקרים בהם מופיעים פצעים, כיבים שאינם מחלימים, יש צורך בביצוע של הליך משחזר של זרימת הדם לרגל, על מנת למנוע את קטיעתה.

מתי פונים לכירורג כלי דם עם חסימות כלי דם?

בכל מקרה של הופעת צליעה סירוגית, כלומר כאב בהליכה, מומלץ לפנות לכירורג כלי דם, כירורג המתמחה במחלות של כלי הדם, על מנת שיעריך את סיבת הצליעה הסירוגית ויתווה מתכונת טיפול הולמת.

אבחון טרשת עורקים ברגליים

אבחון של מחלה בעץ העורקי ברגליים יתבסס בראש ובראשונה על תשאול של המטופל לגבי ההסתמנות הקלינית. המונח המקובל בקרב אנשי המקצוע לתיאור תלונותיו של המטופל הוא אנמנזה, כלומר היסוריה רפואית. בהמשך יבדוק כירורג כלי הדם את המטופל מראש ועד כף רגל, בחפשו עדות קלינית להיצרות בכלי הדם. היצרות מעין זו תבוא לידי ביטוי בהעדר דופק, מעבר לנקודה בה מוצר או חסום כלי הדם. דופק תקין שולל מחלת כלי דם משמעותית, כזו המצריכה טיפול פולשני.

לאחר שלב זה, המתבצע במרפאת כירורג כלי הדם, יפנה הכירורג את המטופל לביצוע בדיקת דופלר עורקי רגליים במנוחה ובמאמץ. בדיקה זו מסייעת לבצע הערכה אובייקטיבית של נתוני זרימת הדם לרגליים והיא מסייעת באימות ההשערה של כירורג כלי הדם בנוגע למיקום ההיצרות / חסימה בכלי הדם.

אם יחליט כירורג כלי הדם שיש צורך בהליך משחזר של זרימת הדם לרגליים, יופנה המטופל לביצוע הדמיה לא פולשנית של העץ העורקי ברגליים, כלומר "צנתור וירטואלי" בו מתקבלת מפה של נתוני העץ העורקי ברגליים ועל פיה מחליט כירורג כלי הדם מהי הגישה הטיפולית המיטבית במקרה הנדון.

טיפול בחסימת כלי דם ברגליים

לאחר ביצוע הערכה מקיפה ואבחון של מהות חסימת זרימת הדם לרגליים, תקבע הגישה הטיפולית ההולמת – טיפול שמרני, טיפול פולשני – צנתור (אנדווסקולרי) או ניתוח.

טיפול שמרני לחסימת כלי דם ברגליים

כולל איזון של גורמי סיכון, בראש ובראשונה הפסקת עישון, נטילת טיפול תרופתי – אספירין וסטטינים (ליפיטור) וביצוע תרגילי הליכה, המסייעים להתפתחות מעקפים טבעיים. מתכונת טיפול זה היא מתכונת הטיפול המועדפת במרבית המקרים בהם קיימת הפרעה קלה בזרימת הדם לעורקי הרגליים, המתבטאת בצליעה סירוגית. גם במתארים של צליעה סירוגית קשה, כלומר מרחקי הליכה קצרים עד להופעת כאב בשרירי הרגליים, יופנה המטופל בשלב ראשון לניסיון של טיפול שמרני. רק אם ייכשל טיפול זה, יישקל טיפול פולשני על מנת לשפר את זרימת הדם לרגליים.

צנתור לחסימת כלי דם ברגליים

מטופל יופנה לביצוע צנתור כאשר ההסתמנות שבעטיה הוא פונה לכירורג כלי הדם היא כאבי מנוחה – כאב ברגליים כאשר הוא שוכב פרקדן, עם רגליים ישרות, או כאשר הוא לוקה בחסר רקמתי, כלומר כיבים שאינם מחלימים לאחר ניסיון טיפולי הולם. טרם ביצוע הצנתור, שהוא הליך טיפולי פולשני יבוצע "צנתור וירטואלי" כלומר הדגמת כלי הדם בדרך לא פולשנית. מתכונת ההדמיה המקובלת היא לרב ע"י בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת אנגיוגרפית (CTA) או ע"י בדיקת תהודה מגנטית אנגיוגרפית (MRA). נתוני בדיקות אלו מאפשרות לצוות המטפל להיערך באורח הולם לטיפול בפתולוגיה העורקית. הטיפול יהא לרב ע"י ניתוח בלון (רגיל או מצופה תרופה) באזור המוצר או פריסה של תומכן באזור זה. הליך זה מתבצע בהרדמה מקומית.

ניתוח מעקפים

לרב ישמש הניתוח לצורך התקנת מעקף. כמוליך למעקף ניתן להשתמש בשתל ורידי, הנקצר מרגלו של החולה, או להשתמש בשתל סינתטי. המעקף, כשמו כן הוא, עוקף את האזור החולה ומאפשר זרימת דם מעורק מזין תקין לעורק קולט תקין. ייתכנו ניתוחים מקומיים של הוצאת רובד טרשתי החוסם מקטע עורק ייחודי. הליך זה משמש לרב לטיפול בחסימות של עורק הירך המשותף, כחלק מהליך של התקנת מעקף או כהליך עצמאי. הניתוח יבוצע לרב בהרדמה כללית או אזורית, על פי העדפת המנתח והמטופל בהתאם לאופי הניתוח.

סיכום בנושא הטיפול בחסימת כלי דם ברגליים

בטיפול של חסימת כלי דם ברגליים קיימת עדיפות מובנת לטיפול השמרני, קרי הטיפול של המטופל בעצמו ללא התערבות פולשנית של כירורג כלי הדם, לאור העובדה  שלכל הליך פולשני הוא עם "תו תוקף", כלומר יעילותם של הליכים אלו הולכת ויורדת עם חלוף הזמן בשל חסימתם של תומכנים / מעקפים אלו. משכך יש לשמור נשק זה, נשק הצנתורים והניתוחים, לשלבים בהם יש בו צורך אמיתי ולא להשתמש בו מוקדם מדי.

אבחון וטיפול במחלות כלי דם ברגליים אצל ד"ר הלדנברג

דוקטור איתן הלדנברג, כירורג כלי דם, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם, במרכז הרפואי הלל יפה, עוסק באבחון ובטיפול בכל מחלות כלי הדם הרגליים: עורקית, ורידית ולימפתית.